#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק. מה אסור ומה מותר לאומר 1) שהוא מודר ממנו מאכל 2) הנאת מאכלך עלי 3) הנאה מביאה לידי מאכל עלי? 	"1) אינו אסור אלא באכילה בלבד.<br>2) אסור באכילה ואסור ללעוס חיטים שלו ולתת על גבי מכתו ומותר לשאול ממנו אפילו כלים שעושים בהם אוכל נפש.<br>3) אסור באכילה. אסור לשאול ממנו כלים שהדרך להשכירם. וכן אסור לשאול שק או סל או חמור להביא פירות. נשאר בספק אם מותר לשאול סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה ולמיפסק ומיזל בארעיה. ולהלכה נקטינן לחומרא. כלים שעושים בהם אוכל נפש במקום שאין הדרך להשכירם לר' אליעזר אסור ולרבנן מותר. כתב הר""ן שי""א שאסור ללעוס חיטים ויתן על גבי מכתו ולדעת הר""ן מותר. מותר לשאול כלים שאין עושין אוכל נפש כשאין הדרך להשכירם."	נדרים לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. המודר הנאה מחבירו פורע המדיר את חובו 1) מדוע מותר לחנן 2) כיצד רבא העמידה אליבא דרבנן 3) מדוע רב הושעיא לא העמידה כרבנן? 	"1) משום שאינו נותן לו דבר אלא שמסלק המלוה מעליו והוה כמבריח ארי בעלמא.<br>2) כשהלוהו התנה עמו שלא יהא כח בידו לכופו לפרוע, אלא כשירצה הלוה יפרענו מדעתו.<br>3) שאם נאמר שהמדיר פורע את חובו של מודר כשלוה ע""מ שלא לפרוע איכא למיגזר דלמא פרע ליה אע""פ שלוה אותו המודר ע""מ שיכפנו המלוה לפרוע. ובכתובות תירצו דנהי דהנאה לית ליה כיסופא מי לית ליה ולכן לרבנן אפי' לוה ע""מ שלא לפרוע אסור."	נדרים לג. - לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. באיזה אופן לחנן המפרנס את האשה שהלך בעלה למדינת הים איבד את מעותיו? 	"לרשב""א דוקא במפרש שמחמת מזונות שחייב לה בעלה הוא נותן לה, אבל פרנס סתם חוזר וגובה, לפי שכל המפרנס סתם אינו מפרנס בתורת מתנה אלא בתורת הלואה, ונמצא שהיא חייבת לו ומי שפרנס אותה גובה ממנה והיא גובה מבעלה. ולר""ן גם במפרנס סתם לחנן איבד את מעותיו דסתמא אדעתא דבעל נחית ולאו אדעתה דידה, שכבר הוא יודע שאין לאשה זו נכסים שיהא נפרע מהם."	נדרים לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. באיזה אופן מותר למודר הנאה מחבירו להשיב את אבידתו ומדוע, ומה ההלכה? 	"פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר כשנכסי מחזיר אסורים על בעל האבידה דכי מהדר ליה מידעם דנפשיה קא מהדר ליה, אבל נכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר לא קא מהדר ליה דקא מתהני פרוטה דרב יוסף, וחד אמר אפי' נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר מהדר ליה דפרוטה דרב יוסף לא שכיח.<br>ואיכא דמתני לה בהאי לישנא פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מהדר כשנכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר ומשום דפרוטה דרב יוסף לא שכיח, אבל נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה לא מהדר ליה משום דקא מהני ליה, וחד אמר אפי' נכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה מהדר ליה, דכי מהדר ליה מידי דנפשיה קמהדר ליה.<br>כתב הר""ן שלהלכה קיי""ל דבין בשנכסי מחזיר אסורים על בעל האבידה בין בשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר מהדר. וכשנכסי מחזיר אסורים על בעל האבידה במקום שנוטלין עליה שכר ואין המחזיר רוצה ליטול השכר תיפול הנאה להקדש."	נדרים לג: - לד.		
